שאלות על מקום

סדרה מאת רעות דפנא

  • "הודי חמודי" בשבועות
    • Sold
      "הודי חמודי" בשבועות
  • גלעד אקרובט לתפארת
    • Sold
      גלעד אקרובט לתפארת
  • איל וכלבו באבקת פחם
    • Sold
      איל וכלבו באבקת פחם
  • הודי חמודי
    • Sold
      הודי חמודי
  • ניצן וחבל
    • Sold
      ניצן וחבל
  • ניצן בפסים מול הנוף
    • Sold
      ניצן בפסים מול הנוף
  • משפחת עיני בפיקניק בתמרים
    • Sold
      משפחת עיני בפיקניק בתמרים
  • נחמה ואמוץ
    • Sold
      נחמה ואמוץ
  • פיקניק בתמרים
    • Sold
      פיקניק בתמרים
  • עלמה מטפסת
    • Sold
      עלמה מטפסת
  • אחיות בבריכה (מיכל ורותי)
    • Sold
      אחיות בבריכה (מיכל ורותי)
  • מלאכים
    • Sold
      מלאכים
  • יואב מטפס
    • Sold
      יואב מטפס
  • משיכת חבל ילדים
    • Sold
      משיכת חבל ילדים
  • חבל בחורות
    • Sold
      חבל בחורות
  • יואב על הגובה
    • Sold
      יואב על הגובה
  • איל וכלבו
    • Sold
      איל וכלבו
  • אביטל
    • Sold
      אביטל
  • ביקור בבסיס
    • Sold
      ביקור בבסיס

רעות דפנא (נ' 1981), תושבת קיבוץ מעוז חיים, נשואה לדור שלישי למייסדי הקיבוץ. עוסקת בתכני המקום באמצעות אדפטציה ציורית לתצלומים מאלבומים משפחתיים וארכיון חברי הקיבוץ (משנות ה-30 עד ימינו), שצולמו על ידי אביטל דפנא ז"ל (סבו של בן זוגה) וצלמים נוספים. אסופת העבודות המוצגת נוצרה בין השנים 2018-20, נובעת מכמיהת האמנית לשייכות ולהכרות עם היסטוריית המקום והקהילה. עבודת שורשים בה היא מעניקה לסצנה המצולמת פרשנות ציורית אישית. ברישומי אבקת פחם על נייר, ובעבודות בהן צבע עז מתווסף למונכרום הנע בציר השחור-לבן. לעיתים הפרשנות דחוסה וגדושה, ולעיתים המצע נותר "שטוח", אילם, כמבקש מהצופה להשלים את שהיה.
ומה היה? היה או לא היה? חזון שהתממש ושברו? מציאות או חלום? שאלות תם מועלות על הבד. תהליך התחקות תוך כדי תנועה, שראשיתו בתא הגרעיני, שאלות קונקרטיות העוסקות בפנים ובשמות בהקשר לתמונות מאלבומי משפחה. והמשכו בשאלות סוציו-אקונומיות לעבר הקהילה הקיבוצית, שיתופיות, ערכים, שוויון, אדמה, עבודת כפיים עברית.

העבודות מצביעות על "מעוז חיים" כמראה מקום, מסך קולקטיב קיבוצי שפניו השתנו.

ובאחת העבודות מופיע הסב אביטל, אוחז במצלמתו, יושב על נדנדה -1971, דמותו כמעט שקופה, נעלמה, מתמוססת ונטמעת ברקע ורוד בזוקה. ומנגד -"פיקניק בתמרים" – 1972, והרי אלו חברי הקיבוץ היושבים בצוותא, שותפות קהילתית מובלעת כמארג צפוף אחד. וברישום אחר מופיע אהוד דפנא ז"ל, הלא הוא: "הוּדִי חֲמוּדִי, הוּא בֶּן-אֲבִיטַל, שְׁאֵלָה רִאשׁוֹנָה אֶת אָבִיהוּ שָׁאַל…". הודי הילד שלימים יהפוך לגיבור לאומי, שנפל בקרב גבורה במלחמת יום כיפורים.
העבודות מחברות בין העבר השיווניי והשיתופי של ראשית ימי הקיבוץ לבין ההווה. תוך התייחסות למוטיבים בוורסיות ציוריות מתקופות שונות. ביניהם סדרות: "טיפוס על עמוד", וכן "משיכת החבל" בהקשר למסורת תחרותית בקיבוץ, (החוטים הכרוכים בחבל מסמלים את הקבוצה). תשובות חלקיות בלבד נענות במהלך המחקר, הקהילה הסגורה על זיכרונותיה מאפשרת לאמנית הצצה מקוטעת לתובנה ולתחושת שייכות למקום.

אוצרת: נורית טל-טנא
"הודי חמודי", 1942, מילים: משה דפנא.